לפעמים, כל התשובות נכונות

מירב ארלוזורוב פרסמה היום בדה-מרקר ניתוח של בנק ישראל על שיעור החסכון בישראל, כולל זה של מעמד הביניים.

מסקנות הניתוח פשוטות יחסית - שיעור החסכון מההכנסה נטו של משקי בית בישראל עולה עם השנים, ונמצא ברמה של 12% מהנטו בעשירון השישי. בקצרה - ישראלים גומרים וסוגרים את החודש, ובגדול.

הייתי קצת מופתע מהתוצאות - אם נסתכל על המחאה ברחוב הישראלי, המצב הוא פשוט אינו כזה. עוד הייתי מופתע מהעובדה שמירב פרסמה את הנתונים כמעט ללא ניתוח. ההסתייגות היחידה (העיקרית) היא שהנתונים הם משנת 2009.

ולכן, אני כותב את הפוסט הזה. המטרה היא פשוטה - לא צריך להיות כלכלן (אבל צריך להעמיק בפרטים) כדי להבין איך שיעור החסכון בישראל גדול וגדל, אך משקי הבית עדיין אינם סוגרים את החודש.

לקסם הזה יש שני שמות, וטריק אחד. הטריק טמון בהגדרה של "שכר נטו". והשמות לחסכון הם "פנסיה ופרישה" ו"קרן השתלמות".

נתחיל מהטריק - מהי הכנסה נטו? אם תשאלו אישה או גבר ברחוב, בד"כ יענו לכם - הסכום שנכנס לי לבנק מהעבודה בתחילת כל חודש. הוא כמובן צודק, מכיוון שמהסכום הזה משלמים שכר דירה, חשבונות, עלויות מכולת, חינוך לילדים וכל הוצאה אחרת.

אם תשאלו את בנק ישראל (או הלמ"ס, במקרה הזה), תקבלו את ההגדרות שנמצאות כאן. בקצרה הן אומרות "הכנסה נטו היא הכנסה ברוטו לאחר ניכוי תשלומי חובה".

טוב, זה קצת מסתבך, אבל לא יותר מדי.

"הכנסה ברוטו" - מוגדרת ככל ההכנסות של משק הבית. זהו לא הסכום שאדם מהיישוב היה קורא לו הכנסה ברוטו. זהו סכום שאדם מהיישוב היה קורא לו "הכנסה ברוטו עם כל מיני הפרשות בצד" (או משהו שקרוב אליו מאוד). ההבדל טמון בהפרשות לפנסיה (כ - 5% מהברוטו) ולקרן השתלמות (7.5% מהברוטו). בנוסף, ישנה הפרשה לפיצויי פיטורים במרבית המקרים. לא ברור האם הלמ"ס מכליל אותה בברוטו או לא. בחישובים בהמשך הנחתי שלא. אם הם כן נכללים בחישוב, המצב גרוע יותר.

תשלומי חובה - כאן הלמ"ס ברור מאוד - תשלומי חובה הם רק מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות. הפרשות לפנסיה, ביטוחים, רכב וכו' אינם תשלומי חובה.

לאחר כל בליל הפרטים, הנה דוגמא מספרית. כל החישובים מעוגלים כדי שיהיה נוח לכתוב אותם. החישובים נעשו באמצעות אשף הנטו של חילן טק. בחישובים הנחתי ששכיר בעשירון השישי זכאי להפרשות מעביד לקרן השתלמות. אם לא, החישובים משתנים.

לפי הכתבה בדה-מרקר, השכר נטו של אדם בעשירון השישי הוא 10,982 ש"ח בחודש.

מהו השכר ברוטו של אותו אדם?

החישוב קצת מורכב (בגלל כל ההפרשות בצד), אבל לפי הלמ"ס השכר יהיה כ - 13,000 ש"ח לחודש. לפי האדם מהיישוב, ואיך שמוגדר תלוש המשכורת שלו, השכר הוא 11,500 ש"ח.

להיכן נעלמו 1,500 ש"ח? כ - 900 ש"ח מפריש המעסיק לקרן השתלמות, וכ - 600 ש"ח לפנסיה.

ההבדל לא מסתיים כאן. אמנם הלמ"ס אומר שההכנסה נטו הינה 10,982 ש"ח, אך בפועל, תלוש המשכורת יסתכם רק בכ - 8,700 ש"ח לחודש. כבר סיכמנו ש - 1500 ש"ח מההכנסה נטו מושמת לחסכון על-ידי המעסיק. איפה שאר 800 השקלים? הם מנוכים מהעובד מתלוש המשכורת, לאותה פנסיה וקרן השתלמות.

אם נסכם את הכל, החישוב שלנו הראה שכ - 2300 ש"ח מופרשים כל חודש כבר בתלוש השכר לחסכון. מדובר ב - 20% מהכנסה נטו על-פי הלמ"ס.

אלא מה? הפלא ופלא! לפי הכתבה, העשירון השישי חוסך רק 12% מהכנסתו נטו. וכרגע אמרנו שהחסכון הוא כ - 20%!

וכאן טמונה העצם - העשירון השישי אכן חוסך סכומים מכובדים מאוד, רק שאת חלקם הוא יראה בזמן הפרישה (גילאי 60-67), ואת חלקם פעם בשש שנים, בהיותם שייכים לקרן השתלמות. אף אחד מהסכומים האלו אינו נכנס לחשבון הבנק בתחילת החודש ומאפשר לסגור את החודש. ההפרש הזה, של 8% מהשכר נטו (כ - 800 ש"ח) נמצא באוברדרפט של שכירים בישראל, ותופח עם השנים בגלל הריבית.

מסקנה - כולם צודקים - מעמד הביניים חוסך המון בעתיד, אבל נמצא במינוס תמידי בהווה...אין זה בהכרח אומר שצריכים לבטל את ההפרשות לחסכון בתלוש המשכורת, אבל זה כן אומר שכשבודקים את יוקר המחיה של משקי בית, צריכים להתעמק בפרטים של הנתונים.

This entry was posted in Taxes. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *