במהלך הקיץ האחרון, תוך כדי ההפגנות, ההמולה והמחאה, הפצתי סקר קצר בנוגע ליוקר המחיה בישראל דרך פייסבוק. לקח לי לא מעט זמן להגיע לטפל בתוצאות, אבל הזמן הגיע.

את הסקר הפצתי בגלל דיון (די נוקב) שהתפתח בקרב חלק ממכריי, וכמה שאינם ממכריי, בנוגע לשאלה הפשוטה – האם החיים בחוב (אוברדרפט) בישראל הם מחוייבי המציאות ממי שרוצה לחיות ברמת חיים סבירה, או האם כל אותם אנשים שמעלים טרוניות על יוקר המחיה הם פשוט “מפונקים” או “בכיינים”.

מהצד השני, חזרה ועלתה המילה “סגפנות”, ולא בהקשר חיובי (יש לה הקשר חיובי?). חלק גדול ממכריי טען שאין שום סיבה לאדם מהמעמד הבינוני לחיות בסגפנות על מנת “לגמור את החודש”. לא סביר שמשפחות מהעשירונים הגבוהים לא יוכלו להרשות לעצמן רמת חיים בסיסית.

הפוסט הנוכחי יעסוק בסקירה כללית של תוצאות הסקר – מהי ההכנסה וההוצאה הממוצעת של ממלאי הסקר, ו”לאן הולך הכסף”. בפוסטים הבאים אתמקד בכמה נושאים חושבים: דיור, מזון, תחבורה וחוב. אולי באחרים, מי יודע. לקח חצי שנה לכתוב את זה…

הפוסט הזה יהיה עמוס במספרים, גרפים וניתוחים. לצערי, אם מדברים על כסף, צריך בסוף גם לספור אותו. הסקר לימד אותי המון על תופעות בחברה הישראלית של היום, אך אני לא בטוח שאצליח לשקף את כל המסקנות האפשריות ממנו. גם יש גבול לאורך של פוסט בנושא. לכן אשתדל לתמצת נתונים ולהציג בעיקר גרפים ומסקנות, במספר פוסטים שעוסקים בנושאים שונים.

היו שתי מסקנות חשובות שמאוד הפתיעו אותי מהסקר, ועלו גם מההערות שאנשים מילאו בסוף:

1. מרבית האנשים מאוד מודעים להוצאות החודשיות הקבועות והשוטפות שלהם. הם עוקבים ואפילו מנסים לחסוך. מצד שני, היו לא מעט שמילוי הסקר עזר להם בפעם הראשונה להבין מהי עלות המחיה שלהם.

2. הבעיה הגדולה היתה בהוצאות נסתרות או לא קבועות. לא הרבה ידעו את עלות החוב שלהם – כלומר כמה כסף הם משלמים על אוברדרפט בחודש, או כמה הוציאו על בגדים או נופש בממוצע, מפני שאלו הוצאות שאינן שוטפות כל שבוע או כל חודש.

אם אתם מעוניינים למלא את הסקר ולהשוות עצמכם לתוצאות שאני מפרסם, אתם מוזמנים לעשות זאת בלינק הזה. הוא אנונימי, והנתונים רק ישמשו לניתוח ולא יימסרו לאף אחד.

הסקר, שהיה קצר יחסית וכלל 40 שאלות (מתוכן כ – 30 שאלות על הכנסות והוצאות), מולא ע”י 300 איש. אני אומר “קצר”, כי זמן המילוי היה של כ – 5 דקות.

את ההפצה של הסקר ביצעתי דרך פייסבוק, בקבוצת “ב’ זה אוהל”, ודרך מספר חברים. הייתה לכך סיבה – רציתי לדגום רווקות, רווקים ומשפחות ללא ילדים בגילאים צעירים יחסית של פחות מ – 35. רציתי להתמקד באנשים התומכים במחאה החברתית, או לפחות מראים בה עניין. הגישה שלי אמרה “אם צעירים ללא ילדים נתקלים בקשיים כלכליים, הרי המצב של הורים חמור כפליים”.

המדגם אינו מייצג את אוכלוסיית ישראל כמובן – הוא ממוקד בצעירים, שחיים בעיקר באזור המרכז. אני חושב שדווקא המיקוד הזה הוא מעניין מאוד, כי תוצאות ממוצעות על מדגם ממוקד כל-כך אכן מייצגות את אורח החיים של צעירים באיזור המרכז.

מכיוון שהסקר מכיל הרבה מאוד מידע מעניין, בפוסט הזה אתאר את התוצאות הכלליות של הסקר, ואת האוכלוסיה שהוא דוגם. לאחר ניקוי של שאלונים כפולים ושאלונים עם מידע חלקי, נותרו 284 איש במדגם. הגיל הממוצע של ממלאי הסקר הוא כ – 29 שנים. 105 ציינו שהינם סטודנטים והם בגיל ממוצע של כ – 27.5 שנים. 45% ממלאות הסקר היו נשים. 55% ממלאי הסקר היו גברים.

צבע (או גובה) הכסף

ההכנסה הממוצעת נטו של ממלאי הסקר הייתה 7,870 ש”ח לחודש. זו הכנסה גבוהה יחסית לממוצע בישראל – היא מקבילה להכנסה ברוטו של כ – 10,000 ש”ח לחודש. מכיוון שמרבית ממלאי הסקר גרים באיזור המרכז (על כך בהמשך), והגיעו מחתך אוכלוסיה משכיל יחסית, זוהי תוצאה סבירה. ההוצאה הממוצעת היא 8,613 ש”ח לחודש. גבוהה מההכנסה הממוצעת.

הגרף הבא מתאר את התפלגות ההכנסה נטו החודשית עבור מי שהינם סטודנטים ושאינם סטודנטים:

ניתן לראות מיד מקור ראשון לקשיים ב”סיום החודש” – סטודנטים נאלצים להוציא הרבה מעבר להכנסתם, סכום שבדרך כלל מכניס אותם לחובות, או דורש מהוריהם תמיכה. בסה”כ, ממלאי הסקר נמצאים באוברדרפט תמידי של כ – 800 ש”ח בממוצע, כל חודש.

מעבר לכך, חשוב לציין כי ממוצע ההוצאות חושב כסכום כל התשובות לשאלות השונות בסקר. אם, למשל, לממלאי הסקר יש הוצאה משמעותית שלא נכללה בסקר, או שהם שכחו לציין אותה, היא לא תופיע. הכנסות, מצד שני, קשה לשכוח, מכיוון שהן בדרך-כלל ממקור אחד (עבודה), ומצויינות בפירוש בתלוש המשכורת.

במילים אחרות – כנראה שהאוברדרפט בפועל גבוה יותר. לא נעים.

את התפלגות ההכנסות ניתן לראות בגרף הבא:

המסקנה העיקרית היא שההתפלגות כמעט נורמלית (בצורה מחשידה, יש היאמרו), עם הטייה מסויימת לבעלי שכר גבוה. לכן, חילקתי את ממלאי הסקר לשלוש קבוצות. מי שהכנסתו פחות מ – 5,000 נקראים בעלי הכנסה “נמוכה”. מי שהינם בעלי הכנסה בטווח של 5,000 ש”ח עד 10,000 ש”ח לחודש יכונו בעלי הכנסה “בינונית”, ומי שהכנסתו מעל 10,000 ש”ח, יכונו בעלי הכנסה גבוהה. מכיוון שאלו הכנסות נטו, בעלי הכנסה “בינונית” הינם בערך בעשירונים ה – 5 עד ה – 9, כלומר מה שאנו מכנים “מעמד הביניים”.

כמה זה עולה לי?

באופן די צפוי, ממלאי הסקר מוציאים חלק ניכר מהכנסתם על שלושה סעיפים – מגורים, תחבורה ומזון, כפי שניתן לראות בגרף הבא.

ההוצאה הממוצעת לשכר דירה (או משכנתא) של ממלאי הסקר היא של 2,214 ש”ח לחודש. מכיוון שמרביתם גרים באיזור המרכז (ואפילו באיזור תל-אביב), זוהי הוצאה ממוצעת לאיזור זה.

מעניין לשים לב שמעבר להוצאות שכר הדירה, ישנה הוצאה נוספת של כ – 30% נוספים על ארנונה וחשבונות חשמל, מים וכו’.

בנוגע לאוכל והוצאות מכולת, ניתן לשים לב כי אוכל בחוץ מהווה הוצאה נכבדת אצל בעלי ההכנסה הגבוהה והבינונית. ההוצאה הממוצעת של ממלאי הסקר בתחום זה היא של כ – 500 ש”ח, כלומר כ – 25 ש”ח ליום עבודה.

הוצאות התחבורה, לצערנו, הינן גבוהות ועוברות את סכום 1,000 השקלים לחודש לבעלי ההכנסה הבינונית והגבוהה. זוהי תוצאה ברורה של כשלון התחבורה הציבורית בישראל. הוצאה כה גבוהה בד”כ מעידה על אחזקת רכב, דבר שאמור להחסך ממי שמתגורר בתוך העיר.

לסיום, מעניין לשים לב לסעיף הוצאות שהפתיע אותי מעט – שילוב של הוצאות על פנאי, בילויים, נופש ומתנות. הוצאות נופש, אשר מהוות בעיקר הוצאות על נסיעות לחו”ל, צפויות להיות גבוהות. התוספת העיקרית, להפתעתי, לא הגיעה מהוצאות הנופש. התוספת הגיעה מהוצאה על בילויים (450 ש”ח בממוצע) ועל מתנות (268 ש”ח בממוצע). במילים אחרות (וזו פרשנות שלי), אלכוהול וחתונות. מכיוון שממלאי הסקר הינם בסביבות גילאי 28-29, בעיקר רווקות ורווקים, הם חווים הוצאות נכבדות שקשורות לשמחות מסוגים שונים. אלו הוצאות נכבדות.

יש עוד פרטים רבים בסקר שלא פרסמתי כאן, ואנסה לפרסם בעתיד. יש הבדל מהותי, למשל, בהכנסות והוצאות עצמאים לעומת שכירים. בנוסף, רק לחצי מממלאי הסקר היה אוברדרפט, אך הוא היה בגובה ממוצע של 5,000 ש”ח – סכום שקשה לכסות כאשר ההכנסה קטנה מההוצאה.

לפני סיום, כמה מסקנות:

1. שכר הדירה, על פניו, אינו נראה גבוה בצורה קיצונית למקובל בעולם. בערים יקרות אחרות נהוג כי שכר הדירה מהווה כרבע עד שליש מההכנסה נטו של אנשים. זהו המצב בתל-אביב, ולהערכתי הוא לא ישתנה. הפתרון הוא מעבר מחוץ לעיר, או בנייה מסיבית של מגורים מסובסדים לאוכלוסיות ספציפיות (סטודנטים למשל).
2. יש היאמרו כי שכר הדירה המצויין בסקר הינו נמוך מאוד, מכיוון שלא ניתן למצוא דירה במחיר כזה. זהו כמובן החלק בשכר הדירה של ממלאי הסקר. מדובר בעיקר בזוגות, או בשותפים. מי שרוצה לגור לבד נאלץ לשלם, כפי הנראה, סכום כמעט כפול. הפתרון (פרט לפיצול דירות, שלא ממש מיועדות לכך) הוא בניית דירות סטודיו ודירות שני חדרים. מישהו שמע על קבלן שבונה דירות כאלו בשנים האחרונות?
3. הוצאות התחבורה בישראל הן שערורתיות – ניתן אמנם לקנות כרטיס “חופשי חודשי” בסכום נמוך דרמטית מ – 1,000 ש”ח לחודש, אבל השימוש בו אינו ריאלי אם הוא מצריך נסיעה של שעה וחצי כל יום במרחק של פחות מ – 30 ק”מ. אם במדינות עניות משמעותית מישראל הצליחו לבנות תשתית רכבות מתאימה, למה לא בישראל?
4. הוצאות המזון הן כנראה הנקודה בה חל שינוי מהותי בחברה הישראלית. אם בעבר “לאכול בחוץ” היה נחשב בילוי או “סיבה למסיבה”, כיום מקובל בקרב עובדים רבים לקנות את ארוחת הצהריים ולפעמים את ארוחת הערב מחוץ לבית. בעבר, מקומות עבודה רבים סיפקו ארוחות מוזלות או מסובסדות, ואילו כיום, הן סומכות על מחירי השוק. לכן, עובדים שאינם מקבלים החזרי הוצאות אוכל ממקום העבודה, נאלצים לספוג הוצאות כבדות. זהו לדעתי המקום הראשון בו ניתן לעשות שינוי, ולשפר את המצב. אם משלמים בכל יום 25 ש”ח לסנדביץ’ עבש, אולי עדיף להביא אחד טרי מהבית…
5. בניגוד לביקורת ששמעתי פעמים רבות, הוצאות התקשורת של ממלאי הסקר אינן גבוהות מדי. אמנם סכום של 250 ש”ח לחודש מאפשר כנראה לא מעט, אך חסכון בסכום זה לא ישנה דרמטית את תמונת המצב, ולא מהווה אחוז גבוה מההוצאות הכוללות.
6. בילויים – צריכת האלכוהול בישראל עלתה דרמטית בשנים האחרונות. היום מקובל לצאת לפאב ולשתות, או לשתות בירה או יין בארוחת ערב. מכאן משתמע שהשוק צמח והביקוש גדל. בעבר הסבירו את מחירי האלכוהול הגבוהים בישראל בגודל השוק הקטן ובמכסי היבוא. כיום יש ייצור מקומי גדול של בירה ויין (חלקם אפילו איכותיים), אך מחירם שערורייתי – בד”כ פי שניים עד שלושה ממוצר מקביל בעולם. לדעתי, מחאה חברתית צריכה להתחיל גם בתחום הזה – יצרן בירה מקומי ופאב מקומי לא צריכים לנצל את הלקוחות שלהם.

אני אשמח לתגובות על הפוסט הזה. אשתדל לפרסם כמה ניתוחים מעניינים נוספים בעתיד.

It has a list of questions and answers to the most common problems after the intro part.

Intro

The two most common problems are:

1. Webpages do not load fully. This problem will happen in any browser, not just Safari, Firefox etc. The problem is not in your computer or browser. It is within the NVG510 (despite what AT&T might tell you). To fix it, see answer number 4 in this post.
2. Frequent line drops and disconnects – there can be several issues creating this problem. One solution is to ask AT&T to lower the speed of your connection. If it solves the problem, ask them to send a technician to test the quality of your line, or email me and I might be able to help.

Updates

[Updated 2/7/2012: Now added instructions on changing specific DNS settings on computers. See Answer 4]

[Updated 12/15/2011: Added note about IPv6 issues]

[Updated 1/21/2012: Lots of comment Spam. If it will continue for long, I will be closing commenting. Just email me if you really have issues, or go through the comments and answers in this post]

[Updated 1/31/2012: Somehow, the bridging instructions I wrote were completely wrong and from a previous version of this post. I'm surprised it even worked]

If you have suggestions on how to improve this page or perhaps you have found other issues or solutions, please feel free to contact me through the details on the “About Me” page.

FAQ

1. What is the Motorola NVG510?
   
   The Motorola NVG510 is a combined ADSL2+/Router provided by AT&T for its U-Verse High Speed Internet Customers. It appears AT&T have been providing these modems since around August 2011.
2. Where can I find the Manual for the NVG510 Router/Modem?
   
   Follow this link to download the manual from this site, with the following disclaimer:
   At this time a manual is not available on AT&T’s website or motorola website. However, a manual was submitted to the FCC as part of the approval process.
   It mostly fits the modems sent to consumers homes, but some interfaces (mainly the command line interface) seem to be disabled.
   It can be downloaded from: http://transition.fcc.gov/oet/ea/fccid/ using Grantee Code GZ5 and Product Code NVG510. Under “Display Exhibits” choose “Detail”. The manual provided on this site was printed from that link. Copyright belongs to its respective owners.
3. How do I access the modem’s configuration page?
   
   Open a web browser and type in the modem’s IP address and press enter. By default it is 192.168.1.254This should display a page similar to this:
   “]

   NVG510 Main page [click to enlarge

    
4. My web pages partially load (e.g., not all images load), or the modem shows a message that websites cannot be reached. What do I do?

   This appears to be a main issue with the NVG510 – its DNS settings have an issue with waiting for response from the DNS servers (they give up too fast). To see if this is an issue with your connection, go to the “Diagnostics->Logs” tab. You will need to enter the device access code which can be found on a (yellow) sticker on the modem.Go over the log. If lines similar to the following appear, then you are having the DNS issues other people have:
   2011-11-24T16:53:13-08:00 L3 dnsmasq[2478]: no responses from nameserver ’68.94.156.1′
   2011-11-24T16:53:13-08:00 L3 dnsmasq[2478]: no responses from nameserver ’68.94.157.1′
   2011-11-24T16:53:13-08:00 L3 dnsmasq[2478]: nameserver ’68.94.156.1′ is now responding
   2011-11-24T16:53:13-08:00 L3 dnsmasq[2478]: nameserver ’68.94.157.1′ is now responding
   2011-11-24T17:22:56-08:00 L3 dnsmasq[2478]: no responses from nameserver ’68.94.157.1′
   2011-11-24T17:22:57-08:00 L3 dnsmasq[2478]: nameserver ’68.94.157.1′ is now responding
   2011-11-24T17:23:09-08:00 L3 dnsmasq[2478]: no responses from nameserver ’68.94.157.1′
   2011-11-24T17:23:10-08:00 L3 dnsmasq[2478]: nameserver ’68.94.157.1′ is now respondingUntil AT&T solves this issue on their DNS servers or by updating the NVG510, there are two possible workarounds that seem to work well:(a) Manually enter the DNS server details in every device and computer that accesses the Internet through the NVG510. This is a little burdensome.
   This is done differently for a Mac or a PC. Specific instructions for each operating system can be found here.(b) Force the NVG510 to act as a modem only (“bridge” mode), and setup a router after it to handle DNS, address distribution (DHCP) etc. If you have a router (such as a residential WiFi router), this process is very easy.
   Then, in this router, set the DNS servers manually. To see how to do all of these, see question 6 below describing how to force the NVG510 into “bridge” mode.

   Two things to note:
   (a) The DNS server addresses to use appear in the log above, and also in the NVG510 Broadband->Status menu as “Primary DNS” and “Secondary DNS”.

   (b) The DNS servers themselves are actually fine. However, from my experience (in the SF Bay Area), using Google’s DNS significantly improves the network performance. To see how to use Google’s public DNS servers, see here. The IP addresses are 8.8.8.8 and 8.8.4.4. If you want to check the performance of your connection, use http://speedtest.net

    

5. Some of the websites I go to are stuck with a message from the NVG510, even though other websites work fine.

   To fix this issue, clear the web browser’s cache. In Google Chrome, this will be in Preferences->Under the Hood->Clear Browsing Data and make sure that “Empty the Cache” is marked.

6. I want to use my own Wireless Router instead of the NVG510 – Can I bypass the modem or put it into “bridge” mode?

   Formally, the NVG510 does not seem to have a simple bridge mode configuration. Luckily, the nice people at the AT&T forum have found a workaround. Making it work requires configuring both the NVG510 and the router manually.Here are the details:On the NVG510:
   1. Under “Home Network->Subnets & DHCP”:
   - Device IPv4 Address: 192.168.1.254 (this is the default)
   - DHCPv4 Start Address: 192.168.1.1
   - DHCPv4 End Address:  192.168.1.1
   (This tells the NVG510 to only allocate one address to a device connected to it)2. 2. Under “Home Network->Wireless”
   - Wireless Operation: Off
   (Since you will be using your own WiFi router)3. Under “Firewall->IP Passthrough”
   - Allocation Mode: Passthrough
   - Passthrough Mode: DHCPS-fixed
   - Passthrough Fixed MAC Address: <MAC address of the home router>
   (You can find your home router MAC address on the home router’s status page.
   Make sure to enter the WAN MAC address).
   3. Under “Home Network->Configuration”, change IPv6 to “Off”, unless you know how to configure IPv6 to work with your router. This will save you some issues in the future.On the Home Router
   1. Make sure the home router allocates DHCP addresses on the LAN on a different range than 192.168.1.xxx. For example, 192.168.2.xxx will work (with a subnet mask of 255.255.255.0) or 10.0.0.1 will work (with a subnet mask of 255.255.0.0)

   2. Tell the router to use a fixed WAN IP address (to not use DHCP to get an IP address from the NVG510). Then use the address from the NVG510 configuration page under “Broadband->Broadband IPv4 Address” as the WAN IP address, 255.255.0.0 as the subnet mask, the address under “Broadband->Gateway IPv4 Address” as the gateway address and the DNS server addresses from question #4 above as the primary and secondary addresses. Note: from my experience, Google’s DNS servers (8.8.8.8 and 8.8.4.4) perform better in the SF Bay Area.

7. Everything worked great and then suddenly stopped, what happened?
   
   AT&T may have turned on IPv6 on your line, and it messes up the “bridging” mode. To check this, look under “Broadband->Status”. If the IPv6 status is “Available”, this may be causing the issue.
   The solution is to go to “Home Network->Configuration”, and change the IPv6 option to “Off”. Then restart the NVG510 and router.
   
   
8. Why did you create this page?

   I was a little frustrated with looking online for all the answers and finding the details scattered all around. Frankly, I’m surprised AT&T doesn’t use their own forums to identify such issues, since they seem to be pervasive.
   I hope this page has put some order into all the issues. If you notice anything wrong or have any suggestion, shoot me an email (details are in the about me page).

9. I have deeper issues, how can I solve them?

   Use the AT&T forums and the BBR forums. People there are really helpful. Try to make sure to post your Modem’s log (see above for how to access it), and also screenshots of your configuration. If all else fails, contact AT&T Tier 2 Support. You can also leave a comment to this post, and I’ll do my best to help.

בידי מי נמצאות הדירות בישראל? איפה כל אותן התחלות בנייה שאנו שומעים עליהן בשנים האחרונות?

אחת הטענות של חבריי (ואנשים רבים אחרים) היא שצעירים בישראל מתקשים היום לקנות דירה בניגוד לעבר. החלטתי לבדוק את הטענה, ולנסות למצוא את המקור למחסור הדירות בבעלות צעירים, או לפחות לתת הסבר אפשרי.

שני טיעונים עיקריים עלו למקור הבעיה:

1. הביקוש לדירות בישראל גבוה, ולא נבנות מספיק דירות. בעיקר לא נבנות דירות קטנות.
2. משקיעים רבים קנו דירות למטרת השקעה, העלו את רמות המחירים ו”דחקו” החוצה מהשוק רוכשים צעירים שלא יכלו להרשות לעצמם את המחיר הגבוה.

יש משהו מעניין בדירות – בגלל שאנשים צפויים לעבור לדירה משלהם החל מגיל 20 או 25 (או מאוחר יותר), למדינה יש התרעה של מעל 20 שנה על הצורך בבניית דירות, ברמה כמעט מדוייקת. פרט לשנים בהן יש עלייה גדולה בישראל (ושנות ה – 2000 לא היו כאלה), ניתן לצפות בדיוק מתי צריך להפשיר קרקעות ולאשר פרוייקטים כדי שההיצע יתאים לביקוש.

כדי למצוא נתונים, השתמשתי במחולל הלוחות של ה“סקר החברתי” של הלמ”ס. יש באתר נתונים משנת 2002 עד שנת 2009.

שאלתי את עצמי – כמה הבדל כבר יכול להיות תוך 7 שנים?

ההנחה העומדת מאחורי הגרף הבא היא שצעירים מנסים לרכוש דירה ראשונה בין הגילאים 25 ל – 35. עד גיל 25, רבים ממי שאינם חרדים בדרך-כלל גרים בבית ההורים מכיוון שהם משרתים בצבא או שהינם סטודנט, ולכן הם גרים פורמלית בדירה “בבעלותם”.

לכן, צעירים שרכשו דירה בתחילת שנות ה – 2000 נולדו בתחילת שנות ה – 70, וצעירים שרכשו דירות בסוף העשור נולדו בסוף שנות ה – 70 ותחילת שנות ה – 80.

בגרף הבא ניתן לראות את שיעור הבעלות על דירות בקרב ישראלים לפי גילאיהם. הקו הכחול הינו שיעור הבעלות בשנת 2002, והאדום בשנת 2009.

ניתן לראות שהקו הכחול גבוה משמעותית מהקו האדום בגילאים הצעירים (25 עד 39). כלומר, תוך 7 שנים סה”כ, שיעור הבעלות על דירות של צעירים בישראל ירד דרמטית – הבדל של בין 7% ל – 10%, תלוי בשכבת הגיל.

אבל את זה כבר ידענו, לא?

אז זהו, שלא ממש. אם היה מחסור בהיצע דירות לצעירים בישראל, היינו מצפים לראות מחסור בכל המגזרים, נכון?

למשל, אם נשווה בין חרדים ללא-חרדים (שכוללים גם מי שמגדירים עצמם כדתיים ומסורתיים), נראה שכמעט אין שינוי בשיעור החזקת הדירות של מבוגרים בין השנים 2002 ל – 2009 : .ההבדלים בין שיעורי הבעלות השונים אינם מובהקים סטטיסטית

שיעור בעלות על דירה בגילאי 50 - 59

אם, לעומת זאת, נבצע את אותה השוואה בקרב צעירים, נגלה תמונה מדאיגה: בעוד בקרב החרדים אין שינוי בשיעור הבעלות על דירות בקרב צעירים, אצל מי שאינם חרדים, יש ירידה דרמטית (והיא מובהקת סטטיסטית) בשיעור הבעלות:

שיעור בעלות על דירה בגילאי 25 - 39

אפשר להסיק כמה מסקנות אפשריות מהנתון הזה. מסקנה אחת היא שמשקיעים לא קונים דירות להשקעה שבהן יגורו חרדים או באיזור בו גרים חרדים.

המסקנה השנייה היא שהיצע הדירות אמנם לא תאם את הביקוש, אבל בנוסף לכך, בוצעה אפלייה לטובת המגזר החרדי – או שמרבית הדירות לצעירים נבנו באיזורים שמיועדים למגורי חרדים, או שישנה אפלייה אחרת שמאפשרת לחרדים לרכוש דירות בעוד הלא-חרדים אינם יכולים לעשות זאת.

למה התעקשתי לציין את השנים בהם נולדו דור קוני הדירות של שנת 2000 ושנת 2010?

כי קרו כמה דברים באותן שנים: הוקמה מפלגה חרדית בשם ש”ס שצברה כוח בממשלה ובכנסת. התקבלו החלטות ממשלה להקמה של שלושה יישובים חרדיים גדולים (אלעד, בית”ר עילית ומודיעין עילית) שהינם הצומחים ביותר בישראל, והייתה עלייה גדולה בשנות ה – 90, בעיקר של מי שאינם חרדים, שהגדילה את הביקוש מאוד בשכונות שאינן חרדיות.

עכשיו, אני משער, נותר לוודא כי 10,000 יחידות הדיור החדשות שנבנות בכל שנה בישראל בשנים האחרונות ממוקמות בצורה שתאזן את הבעיה. אחרת, המצב לא ישתנה, ולצעירים יהיה קשה לקנות דירה, גם אם לא יהיו משקיעים כלל בשוק.

מסקנות הניתוח פשוטות יחסית – שיעור החסכון מההכנסה נטו של משקי בית בישראל עולה עם השנים, ונמצא ברמה של 12% מהנטו בעשירון השישי. בקצרה – ישראלים גומרים וסוגרים את החודש, ובגדול.

הייתי קצת מופתע מהתוצאות – אם נסתכל על המחאה ברחוב הישראלי, המצב הוא פשוט אינו כזה. עוד הייתי מופתע מהעובדה שמירב פרסמה את הנתונים כמעט ללא ניתוח. ההסתייגות היחידה (העיקרית) היא שהנתונים הם משנת 2009.

ולכן, אני כותב את הפוסט הזה. המטרה היא פשוטה – לא צריך להיות כלכלן (אבל צריך להעמיק בפרטים) כדי להבין איך שיעור החסכון בישראל גדול וגדל, אך משקי הבית עדיין אינם סוגרים את החודש.

לקסם הזה יש שני שמות, וטריק אחד. הטריק טמון בהגדרה של “שכר נטו”. והשמות לחסכון הם “פנסיה ופרישה” ו”קרן השתלמות”.

נתחיל מהטריק – מהי הכנסה נטו? אם תשאלו אישה או גבר ברחוב, בד”כ יענו לכם – הסכום שנכנס לי לבנק מהעבודה בתחילת כל חודש. הוא כמובן צודק, מכיוון שמהסכום הזה משלמים שכר דירה, חשבונות, עלויות מכולת, חינוך לילדים וכל הוצאה אחרת.

אם תשאלו את בנק ישראל (או הלמ”ס, במקרה הזה), תקבלו את ההגדרות שנמצאות כאן. בקצרה הן אומרות “הכנסה נטו היא הכנסה ברוטו לאחר ניכוי תשלומי חובה”.

טוב, זה קצת מסתבך, אבל לא יותר מדי.

“הכנסה ברוטו” – מוגדרת ככל ההכנסות של משק הבית. זהו לא הסכום שאדם מהיישוב היה קורא לו הכנסה ברוטו. זהו סכום שאדם מהיישוב היה קורא לו “הכנסה ברוטו עם כל מיני הפרשות בצד” (או משהו שקרוב אליו מאוד). ההבדל טמון בהפרשות לפנסיה (כ – 5% מהברוטו) ולקרן השתלמות (7.5% מהברוטו). בנוסף, ישנה הפרשה לפיצויי פיטורים במרבית המקרים. לא ברור האם הלמ”ס מכליל אותה בברוטו או לא. בחישובים בהמשך הנחתי שלא. אם הם כן נכללים בחישוב, המצב גרוע יותר.

תשלומי חובה – כאן הלמ”ס ברור מאוד – תשלומי חובה הם רק מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות. הפרשות לפנסיה, ביטוחים, רכב וכו’ אינם תשלומי חובה.

לאחר כל בליל הפרטים, הנה דוגמא מספרית. כל החישובים מעוגלים כדי שיהיה נוח לכתוב אותם. החישובים נעשו באמצעות אשף הנטו של חילן טק. בחישובים הנחתי ששכיר בעשירון השישי זכאי להפרשות מעביד לקרן השתלמות. אם לא, החישובים משתנים.

לפי הכתבה בדה-מרקר, השכר נטו של אדם בעשירון השישי הוא 10,982 ש”ח בחודש.

מהו השכר ברוטו של אותו אדם?

החישוב קצת מורכב (בגלל כל ההפרשות בצד), אבל לפי הלמ”ס השכר יהיה כ – 13,000 ש”ח לחודש. לפי האדם מהיישוב, ואיך שמוגדר תלוש המשכורת שלו, השכר הוא 11,500 ש”ח.

להיכן נעלמו 1,500 ש”ח? כ – 900 ש”ח מפריש המעסיק לקרן השתלמות, וכ – 600 ש”ח לפנסיה.

ההבדל לא מסתיים כאן. אמנם הלמ”ס אומר שההכנסה נטו הינה 10,982 ש”ח, אך בפועל, תלוש המשכורת יסתכם רק בכ – 8,700 ש”ח לחודש. כבר סיכמנו ש – 1500 ש”ח מההכנסה נטו מושמת לחסכון על-ידי המעסיק. איפה שאר 800 השקלים? הם מנוכים מהעובד מתלוש המשכורת, לאותה פנסיה וקרן השתלמות.

אם נסכם את הכל, החישוב שלנו הראה שכ – 2300 ש”ח מופרשים כל חודש כבר בתלוש השכר לחסכון. מדובר ב – 20% מהכנסה נטו על-פי הלמ”ס.

אלא מה? הפלא ופלא! לפי הכתבה, העשירון השישי חוסך רק 12% מהכנסתו נטו. וכרגע אמרנו שהחסכון הוא כ – 20%!

וכאן טמונה העצם – העשירון השישי אכן חוסך סכומים מכובדים מאוד, רק שאת חלקם הוא יראה בזמן הפרישה (גילאי 60-67), ואת חלקם פעם בשש שנים, בהיותם שייכים לקרן השתלמות. אף אחד מהסכומים האלו אינו נכנס לחשבון הבנק בתחילת החודש ומאפשר לסגור את החודש. ההפרש הזה, של 8% מהשכר נטו (כ – 800 ש”ח) נמצא באוברדרפט של שכירים בישראל, ותופח עם השנים בגלל הריבית.

מסקנה – כולם צודקים – מעמד הביניים חוסך המון בעתיד, אבל נמצא במינוס תמידי בהווה…אין זה בהכרח אומר שצריכים לבטל את ההפרשות לחסכון בתלוש המשכורת, אבל זה כן אומר שכשבודקים את יוקר המחיה של משקי בית, צריכים להתעמק בפרטים של הנתונים.

After moving to the US, I had to submit a tax report (called a tax return) for the first time in my life. I found an intricate list of details, rules, forms and what not to deal with. It intrigued me…

I later obtained certification for being a Tax Preparer in California.

As an international student, I found it hard to understand my rights (and wrongs), and found the information supplied to us by the university, and the software that came with it, extremely lacking.

I found out that in many cases it is possible to pay less taxes (or get a higher refund) by just completing the right form.

Given how cash-strapped grad students are, I wrote this list of tips, to help students maximize their tax benefits.

Any comments, corrections and suggestions for this project are welcome. Feel free to contact me using my contact information in the About page.

Disclaimer

The text below does not constitute tax advice or recommendation, and does not replace professional consulting. The details were collected according to the author’s best of knowledge. The author holds no responsibility and cannot be held accountable for any implications resulting from actions taken based on this text. Use the information at your own risk. It is always advisable to seek professional tax, legal and financial advice regarding tax issues.

Contents

The tips are contain many items, and are therefore divided into smaller subsections:

1. Federal Taxes
   • Tax Treaties
   • Maximizing Credits and Deductions by using the proper form
   • Adjustments to income
   • Itemizing Deductions
   • Extra Items
2. California Taxes
   • Non-resident or resident forms?
   • Adjustments to income

Federal Taxes

There are basically two (legal) ways to minimize the taxes you pay, or maximize your refund: make sure you receive all tax treaty benefits you are entitled to, and claim all the deductions you can.

Because the number of items in some sections is quite large, the content of several sections was moved to pages of their own with a link here.

Tax Treaties

Many foreign countries sign on agreements with the U.S. to make sure citizens of the foreign countries do not pay double taxes on their income. The agreements, called “tax treaties”, give many benefits, including lowered tax rates on many type of income. In many cases, certain types of income, such as scholarships and fellowships, and also certain types of gains, such as capital gains, are completely exempt from taxes, and are tax free.

The tax treaty details and rules are complex, and change according to each country of origin. A good summary can be found in IRS Publication 901.

The 3 short tables at the end of the publication summarize most of the relevant details according to country of origin. It is better to first look at them instead of reading throughout the entire document.

Maximizing your deductions by submitting form 1040NR instead of 1040NR-EZ

Deductions are sums of money which that can deduct from your income before tax is calculated. The more deductions you have, the less tax you will pay and the higher refund you might get.

US residents and citizens are allowed to deduct a “standard deduction” from their income (which is $5900 in 2009 for a single). Non-residents, unfortunately, cannot deduct this large amount, which means that in order to pay less tax they must specify each deduction they are entitled to on their tax return forms.

The majority of tax preparation software your school will supply you with, or that you will find online will help you fill out the IRS 1040NR-EZ form. This 2 page form (called EZ for “easy”) takes a short time to fill, but does not let you claim all of the deductions many graduate students can claim.

This means that as a general rule, it is almost always worthwhile to spend some time on filling out the longer 1040NR form.

A list of some common deductions for which students might be eligible is described below.

Adjustments to income

Adjustments to income are deductions which can be claimed directly on the 1040NR form. This means that the entire amount spent on eligible expenses can be subtracted from the total income you had.

The list of relevant deductions is contained in a page of its own: most relevant adjustments for nonresident graduate students, and other foreign employees.

Itemize Deductions

California Taxes

Any comments, corrections and suggestions for this project are welcome. Feel free to contact me using my contact information in the About page.

Disclaimer

The text below does not constitute tax advice or recommendation, and does not replace professional consulting. The details were collected according to the author’s best of knowledge. The author holds no responsibility and cannot be held accountable for any implications resulting from actions taken based on this text. Use the information at your own risk. It is always advisable to seek professional tax, legal and financial advice regarding tax issues.

Scholarship and fellowship grants

Scholarships and fellowships are generally tax exempt only if they are used to pay for tuition, fees and other “Qualified education expenses”. Any extra amounts, including ones used to pay for living expenses, are treated the same as other types of wage. In many cases, however, a tax treaty treats this types of income differently, allowing for a lower tax rate on scholarships and fellowships. The condition is typically that these amounts of money were given to a student without any condition for work or other services in exchange.

This means that a student should prefer to receive his income as a scholarship and not as regular compensation for work.

As an example, if your school pays you a stipend of $20,000 a year in two parts: $10,000 as a scholarship and $10,000 in return for being a teaching assistant, you might want to ask them to split the income differently, if possible, and to pay you a smaller percentage as salary, as long as the rules allow it.

The treatment of Scholarship and Fellowship income is described in Publication 970 and in Publication 519.

Qualified Higher Education expenses

Studying for a graduate degree entails many expenses related to your studies. Such expenses may include textbooks, software licenses, office supplies, materials and tools and other course related expenses.

If those expenses are required from all course participants, you can deduct them from your scholarship income.

Full details of what can and cannot be deducted appear in Publication 970.

Dependents

Many graduate students turn into parents or have other dependents while they study. You may be eligible for different tax credits and deductions for your dependents.

Many of the details can be found in the instructions for form 1040NR.

Moving Expenses

As a foreign student, you probably had some significant moving expenses which may include airfare or other travel expenses, shipping costs and lodging costs.

All of these expenses are fully deductible on the year you had moved, and can yield significant tax savings.

Calculating the amount of expenses to deduct is done using IRS Form 3903, which also includes short explanations.

The full details of what can and cannot be deducted appear in IRS Pub. 521.

Student Loan expenses

If you took a student loan, or paid for a dependent’s student loan, you can typically deduct the interest paid and other expenses related to the loan. More details and a worksheet used to calculate the allowed deduction can be found in the instructions for form 1040NR.

Invest in an IRA for retirement

Graduate students typically don’t think about saving for retirement, as they are just beginning their careers. This is a dear mistake – the early you start saving for retirement, the easier it will be for you to reach substantial amounts at an older age because of a compounded interest effect.

The government would like people to save for retirement, and incentivizes them to do so in the form of a tax benefit for people who put aside money every year in an IRA – an Individual Retirement Account. Putting money into an IRA means that you cannot access the money until a very late age. Many graduate students cannot afford to use the small income they get for such long term savings. If you can afford to save, however, it might be worth your while.

Several types of IRA accounts exist; the primary ones are referred to as a Traditional IRA and a Roth IRA.

Amounts of up to $5000 per year (for a single in 2009) can be put into a traditional IRA, and be deducted from your income. These amounts will later be taxed when you retire and take money out of the IRA account.

A Roth IRA, on the contrary, is an account where the money you put in today is not taxed when it is withdrawn at retirement. You cannot, however, deduct the investment from your current income.

Several rules guide how much money you can contribute every year and into which type of account. The general decision rule says that if you expect your retirement income to be higher than your income today, than you should opt for a Roth IRA. If your expected retirement income is lower than your income today, go for a traditional IRA.

The difference is when taxes are calculated – you would like to pay taxes when your income is lower and the tax rate on the income is also lower.

Saving for retirement and the optimal way of doing so is a big issue, and typically requires professional advice.

Domestic production activities

If you held a business in the US, or were a partly owner of a business that paid employees to produce real estate, software, film or perform engineering tasks in the US, you might be able to deduct additional amounts on those paid in your tax return.

Such a deduction might be relevant to architects, engineers and software developers who employ other people as part of a project.

Form 8903 is used to report such activities, and its details appear in the form 8903 instruction pages.

Additional write-in adjustments

Form 1040NR allows for additional deductions called “write-in” deductions which are just calculated into the total amount of deductions.

The list of such possible deductions and the method for reporting them on your tax return appear in the instructions for form 1040NR.